מדובר במסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), המבין את משמעותו של ייפוי הכוח ואת תוצאותיו, לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, אילו עניינים יטופלו ובאיזה אופן אם, חלילה, יאבד את שיקול דעתו ולא יוכל לעשות זאת בעצמו.
באמצעות ייפוי הכוח המתמשך אנו יכולים לבחור באנשים שאנו סומכים עליהם, אנשים אשר מכירים את הרצונות והצרכים שלנו ולתת להם הנחיות מדויקות כיצד אנחנו רוצים שהם ידאגו לנו בעניינים שונים בעתיד.
עד לאותו תיקון בחוק, כאשר אדם היה מאבד את היכולת לקבל החלטות מהותיות עקב ירידה קוגניטיבית הדרך היחידה לניהול ענייניו הייתה ע"י פנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס. בהנחה וביהמ"ש קבע כי יש צורך במינוי אפוטרופוס הוא גם זה אשר קבע את זהותו. במקרים רבים אין אדם קרוב המוכן להתמנות לאפוטרופוס או שאין הסכמה בין בני המשפחה על זהות האפוטרופוס ואז ימנה ביהמ"ש אדם זר לחלוטין אשר יפעל בהתאם לשיקוליו בלבד.
לעניין זה חשוב להדגיש כי הליך מינוי אפוטרופוס עשוי לקחת זמן רב כך שבמהלך זמן זה עניינים חשובים לא מטופלים וקבלת החלטות מהותיות מתעכבת. כמו כן מדובר בבירוקרטיה מתישה, יש צורך בקבלת אישורים מבית המשפט על ביצוע פעולות שנראות טריוויאליות וכן נדרש פיקוח של האפוטרופוס הכללי.
ייפוי הכוח המתמשך מהווה חלופה לאפוטרופסות, אינו מצריך את אישור בית המשפט והינו כלי לתכנון עתידי המשקף את רצונותיו של האדם הממנה.
