ההתקדמות הטכנולוגית ומערכת הרפואה המתקדמת הובילו לעלייה בתוחלת החיים וכתוצאה מכך לעלייה במספר האנשים הסיעודיים. בישראל חיים כיום מעל ל-200,000 אנשים המוגדרים כסיעודיים כאשר מספר זה צפוי לעלות באופן משמעותי במהלך השנים הבאות.
הטלטלה שעוברת על אדם ההופך לסיעודי ועל בני משפחתו היא רבה ולצד המעמסה הרגשית מתווסף גם נטל כלכלי ולחץ רב. העלויות סביב הטיפול באדם סיעודי גבוהות מאוד וכוללות, בין היתר, רכישת תרופות שאינן בסל התרופות, טיפולים רפואיים, העסקת מטפל ולעיתים אף מעבר לבית אבות.
אם לא די בכך, מבוטחים רבים מגלים שעל אף ששילמו סכומי כסף גבוהים במשך שנים רבות, ברגע האמת יתקלו בבירוקרטיה מתישה ובאטימות מצד חברות הביטוח. לעיתים קרובות יעברו המבוטחים "מסע מפרך" שבסופו תדחה התביעה ללא סיבה מוצדקת.

אובדן של אדם יקר הוא אירוע קשה מנשוא. לצד ההתמודדות הקשה עם האובדן, לא מעט אנשים נתקלים בבירוקרטיה מתישה ובקשיים רבים שמערימים הגופים המוסדים כאשר באים לדרוש את כספי הנפטר המגיעים ליורשים. ישנם לא מעט מצבים בהם אדם הלך לעולמו מבלי שהכין צוואה וכתוצאה מכך היורשים אינם יודעים כיצד לאתר את כל הכספים, הקופות והנכסים האחרים השייכים למוריש. במצבים אחרים, גם אם קיימת צוואה, היא אינה מפורטת ויש צורך להתחקות אחר כספו ורכושו של המוריש, פעולה שאם לא מבצעים אותה באופן מסודר ונכון עלולה לגרום לאובדן של כספים רבים.

תארו לכם מצב בו אצל אדם היקר לליבכם חלה ירידה קוגניטיבית וכתוצאה מכך יש צורך בקבלת החלטות משמעותיות עבורו. האם הייתם רוצים שאדם זר, אותו ממנה בית המשפט, יקבל עבורו החלטות אלה? ומה אתכם? לו לכם הייתה האפשרות לתכנן את העתיד שלכם, לתת הנחיות מדויקות כיצד יש לפעול בנושאים ובמצבים מסוימים ולקבוע מראש מי יהיו האנשים אשר יטפלו באותם עניינים ביום בו, חלילה, לא תהיו כשירים ולא תוכלו לקבל החלטות משמעותיות, לא הייתם בוחרים באפשרות הזו?

בדיוק לצורך זה קבע המחוקק, באמצעות תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק") את הכלי המשפטי החשוב הנקרא ייפוי כוח מתמשך.